חינה מרוקאית

חינה היא טקס הנהוג מימי קדם.

החינה המרוקאית מפוארת במיוחד מבחינת התלבושות לחינה והתפאורות  לחינה שמגיעות היישר ממרוקו

טקס החינה מסמל את תחילת דרכם המשותפת של בני הזוג לברכה והצלחה שתלווה אותם בחייהם המשותפים: פריון, שפע, פרנסה, שלום בית.

בעדה המרוקאית חינה נחשבת לאירוע חובה לפני החתונה וההשקעה בו לא מבוטלת בכלל והיא מתבטאת במגוון העשיר של תלבושות לחינה, אפריון מהודר, אוהל לחינה מהודר ומאכלים מרוקאיים מתוקים ואותנטיים.

החתן והכלה לובשים תלבושות מפוארות מעוטרות באבנים ועטורי זהב.

המפוארת שבהן היא תלבושת שנקראת לקשוואה לכבירה.

בטקס החינה מעניקים משפחות החתן והכלה מתנות –נדוניה.

על עיסת החינה אחראית אישה נשואה, טובת לב ופוריה.

רצוי שזאת תהיה אם הכלה מכיוון שזאת סגולה לאריכות ימים וחיים טובים לכלה.

עיסת החינה מוכנסת לקערת חינה מקושטת ומעוטרת בנרות,פרחים,דרזה וכו'

מריחת החינה נעשית בצורת עיגול כרמז למטבע המסמל שפע.

עוטפים את ידיהם של החתן והכלה בסרטי משי מעוטרים והקהל שר ושמח עם הזוג ומתכבד גם כן במריחת החינה שיידבקו גם הם בשפע ובמזל טוב.